למאמעטפת יש הרבה אמהות נהדרות, פעילות וחשובות, אבל האמא ההוגה היא רותם רגב.

רותם ילדה את בתה הבכורה כשמשפחתה הקרובה לא בסביבתה.

עם לידת הבן השני שלה, כשהיא לגמרי עטופה במשפחתה, היא נוכחה בהבדל המהותי בין שתי הלידות. מתוך הבנה ומחשבה שאם היא הרגישה לבד אחרי הלידה הראשונה, בוודאי יש עוד  נשים בונקובר שחסרה להן רשת התמיכה המשפחתית שכה נדרשת לאחר לידה, נבט ברותם רצון עז לעטוף לתמוך ולחבק כל אישה אחרי לידה. אלא שהשאלות היו לא פשוטות: מה היא תעשה? איך היא תגיע לנשים הללו? איך היא בכלל תעזור להן?

​

את השאלות האלו כמו גם את הרעיון שלה לעשות משהו קהילתי בנושא, היא חלקה עם יעל מאיר. יעל נרתמה לעניין מיידית, והביאה לידי ביטוי את ניסיון העבר שלה בהקמת עמותות קהילתיות.

​

כצעד ראשון רותם ויעל בחרו לצרף עוד נשים, ולשתיהן היה ברור שתמרה חלמיש ויעל רז הן מועמדות נפלאות:

תמרה חלמיש היא דולה וחברה מוערכת בקהילה שלאחר מכן הפכה ל"פנים" של מאמעטפת. יעל רז היא אשת עסקים עם ניסיון מוכח בתחום.

כך התהווה הגרעין הראשוני של מאמעטפת.

ארבעתן נפגשו, וקבעו שוב ונפגשו שוב, ושוב... פגישות עבודה ארוכות ומלאות בתכנים.   הן חשבו על אוכלוסיית היעד, על השירותים הנדרשים, על היכולת לספק את השירותים שהוצעו. הן החליטו ועשו מחקר בנושאים שהועלו, ואז דנו בתוצאותיו.

כשחשבו על שם, רותם הציעה את השם: מאמעטפת - כלומר, אמהות עוטפות.  שם שהתקבל באהבה מצד כולן.  

כך הן המשיכו להיפגש ולדון בדברים, והן בוודאי היו ממשיכות להיפגש ולדבר עוד הרבה אלמלא המציאות התדפקה על דלתן וזירזה אותן להוציא לפועל את מה שהן עמלו ותיכננו חודשים רבים:  חברת קהילה ילדה והייתה מועמדת טבעית לשירותים שמאמעטפת התכוננה להציע.

​

ארבעתן הבינו שזה הזמן לעשייה: פנייה לנשים שהן מכירות, הקמת קבוצה והתחלת פעילות התמיכה שלהן. משעשו זאת, נולדה הפעילות הקהילתית של מאמעטפת.

מרגע שפעילות זו התחילה - היא התפשטה במהירות.

מסתבר שהצורך היה מאד גדול.

לפעמים היה נדמה כי הצורך של הנשים לתת ולתמוך היה אפילו גדול יותר מהצורך לקבל, וכמובן עלה הצורך החזק ביצירת קהילה, מה שמאמעטפת מצאה את עצמה יוצרת ובונה.
בשלב יחסית מוקדם הבין צוות ההיגוי שכדאי מאד לארגן אירוע שבו יהיה מפגש הכרות ראשוני עם הפעילות.

ארבעתן ישבו, וניחמו את עצמן שגם אם יגיעו "רק" ארבעתן ועוד עשר נשים, זה ייחשב בסדר מבחינתן. בפועל הגיעו יותר מ-40. לאירוע השני כבר הגיעו מעל 65 נשים.

כך השמועה על מאמעטפת התפשטה במהירות והגיעה גם אל מחוץ לונקובר.

וכך קרה, שהגיעו פניות לקבלת שירותים ממאמעטפת גם מר'יצמונד, צוות ההיגוי חיפש מועמדת מתאימה לפתיחת שלוחה של מאמעטפת בריצ'מונד. בחיפושן, הן הגיעו למטי פייגעלשטאק. מטי הייתה (ועדיין), שותפה בצוות ניהול וארגון תוכניות ב"הבית", במקצועה יועצת טיפולית והיא בעלת ניסיון רב בעבודה עם קהילות, כך שעד מהרה הוצע למטי להצטרף לצוות הניהול וההיגוי של מאמעטפת, ומטי נענתה בשמחה.

​

באפריל 2018, יעל ויעל יצאו מתפקידי הניהול של מאמעטפת והן ממשיכות בתרומתן כפעילות. מאמעטפת קידמה אז בברכה גדולה את לילך גולן לוועדת ההיגוי.

לילך עברה זמן קצר לפני כן מטורונטו לונקובר, ומיד התנדבה במאמעטפת והייתה פעילה מרכזית. היא הביאה איתה את הניסיון שרכשה עם השנים בבתי ספר יהודיים כמנהלת ומתאמת לימודי עברית ויהדות, והייתה פעילה מאד בקהילה היהודית בטורונטו.  ובנוסף, הכשרתה של לילך כדולה פוסט פרטום, הובילה להיותה מועמדת מאוד מתאימה ביותר.

​

מאמעטפת המשיכה וממשיכה כל הזמן לגדול כל הזמן.
מקבוצת הנשים הראשונה הפעילות עברה למספר קבוצות במקביל. מעבודה במדיה אחת הפעילות הפכה להיות במספר מקביל של מדיות. מעיסוק רק עם עיטופים (משלוחים וביקורים ליולדות) הפעילות עברה לפעילות רחבה הרבה יותר, וכללה גם אירועים קהילתיים.   בנוסף להנחיית קבוצת הנשים בהריון נוסדה גם קבוצת נשים אחרי לידה, ולאחר מכן גם קבוצת אמהות לפעוטות, ועוד ועוד.

 

לאור העובדה שמאמעטפת ה"בייבי" עומדת כבר לבד על רגליה (ואפשר לומר שאפילו כבר הולכת ורצה לבד), בינואר 2019 רותם הודיעה כי היא פורשת מתפקידה ומתפנה להמשך הקמת מיזמים קהילתיים. היא ממשיכה בהתנדבות ומייעצת למאמעטפת גם לאחר פרישתה.